ניוד עובדים גמיש: חלופות לשליחות רילוקיישן קלאסית
לרילוקיישן הקלאסי עשויים להיות לא מעט חסרונות, כגון עלות גבוהה לחברה השולחת, קשיים משפחתיים של העובד ופגיעה בקריירה. ברחבי העולם מתפתחות חלופות יעילות שנותנות מענה גם לשיקולי מיסוי, שכר, משך השליחות וסוגיות הגירה. כאשר חברה שוקלת שליחת עובד לרילוקיישן, היא מתייחסת לרוב לשליחות בפורמט המקובל והמוכר: שליחת העובד ובני משפחתו לארץ היעד לתקופה של שנתיים עד חמש שנים. סוג זה של רילוקיישן מוגבל מטבעו עקב אילוצים עסקיים או משפחתיים, וטומן בחובו לא מעט בעיות בתחומים שונים:
עלות גבוהה: עלות השליחות היא לרוב גבוהה מאוד מאחר והיא כוללת את הוצאות המעבר של המשפחה, אבדן ההכנסה של בן או בת הזוג, הוצאות חינוך בבתי ספר בינלאומיים, הוצאות דיור באזורים מיוחדים ועוד.
קשיים משפחתיים: הצטרפות המשפחה לרילוקיישן יוצרת קשיים משפחתיים רבים כגון פגיעה בקריירה של בן או בת הזוג, ניתוק מהמשפחה המורחבת, פגיעה ברצף הלימודים של הילדים ועוד.
תקופה ארוכה מדי: הצורך העסקי שבבסיס הרילוקיישן, כגון העברת ידע או מוקד שליטה, ניידות של עובדים וכו’, הוא לעתים רבות קצר מתקופת השליחות הקלאסית.
פגיעה בקריירה: תקופה ארוכה של ניתוק מבסיס האם של העובד עלולה לפגוע בקריירה שלו בחברה בבחינת רחוק מהעין – רחוק מהלב.
אילוץ החזרה לארץ: במקרים רבים האינטרס של החברה והעובד הוא להמשיך את השליחות מעבר לתקופה המקסימלית של השליחות הקלאסית, אך העלות הגבוהה מרתיעה את החברה מלעשות זאת.
הבעיות הטמונות בשיטת השליחות הקלאסית דרבנו חברות רבות בשוק הגלובלי לבחון ולהשתמש בסוגי רילוקיישן חדשים. סקרים בינלאומיים מהשנים האחרונות מעידים כי חברות רבות מצמצמות את מספר השליחויות הקלאסיות ומפתחות במקומן סוגים אלטרנטיביים של שליחות.
בשוק הישראלי לא ניכרת עדיין מגמה זו, לרוב עקב שימת יתר דגש על סוגיית חשיפת המס: ברוב המקרים, קיימת העדפה לצאת לשליחות של מעל לשנתיים כדי להימנע מתשלום מס הכנסה בישראל על ידי ניתוק מרכז החיים. מניסיוננו, גישה גורפת זאת מביאה פעמים רבות דווקא להפסד: החברות מצמצמות במידת מה את חשיפת המס, אך מוצאות את עצמן נושאות בהוצאה של מאות אלפי דולרים.
יש לזכור שעלות סבירה של רילוקיישן של מנהל מדרג ביניים, נשוי + 2, לארץ שאינה דוברת אנגלית לתקופה של שלוש שנים – עומדת על כחצי מיליון עד מיליון דולר. במקרים רבים נכנסת החברה להוצאה בסדר גודל זה רק כדי לצמצם חשיפת מס פוטנציאלית של עשרות אלפי דולרים בבחינת Pennywise – Pound Stupid.
חלופות לרילוקיישן הקלאסי
להלן סוגים אפשריים נוספים של רילוקיישן, שנמצאים במגמת עליה בשנים האחרונות בשוק הגלובלי:
נסיעת עסקים ממושכת (Extended Business Trip): נסיעת עסקים של 3 עד 6 חודשים מאפשרת, במקרים רבים, לכסות על הצורך העסקי כגון העברת ידע, העברת מיקוד שליטה, התמודדות בסיטואציה עסקית מוגדרת, וזאת מבלי להזדקק לרילוקיישן מלא. החברה נוהגת לתת לעובד בונוס מיוחד לנסיעה מסוג כזה מעבר לתשלום אש"ל (per diem). ברוב המקרים, לא מתעורר צורך באישור עבודה לנסיעה מסוג זה, ולא נוצרת גם חבות מס בארץ היעד. יחד עם זאת, יש לתת את הדעת על ההבדל שבין נסיעה עסקית לבין נסיעה לצורך עבודה – כדי להימנע מחשיפה ביחס לרשויות ההגירה בארץ היעד.
שליחות לטווח קצר (Short-Term Relocation): שליחות מסוג זה עומדת על תקופה של 3 עד 18 חודשים. ברוב המקרים, יוצא העובד לשליחות ללא משפחתו ומגיע לביקורי מולדת בתדירות גבוהה. החברה שומרת את העובד על מצבת השכר בארץ המוצא, ומעניקה לו הוצאות אש"ל (per-diem) ובחלק מהמקרים גם מענק רילוקיישן מיוחד.
סוג שליחות זה מוריד את העלויות באופן דרסטי, מפחית את הפגיעה בקריירת בן/בת הזוג ובצורך לנתק את כל המשפחה משגרת החיים שלה. החיסכון המשמעותי בעלויות מאפשר לחברה מרווח גמישות רב בפיצוי העובד על הניתוק הממושך מהמשפחה. שליחות זו מחייבת, בדרך כלל, אשרת עבודה מתאימה ודיווח מס בארץ היעד, מעבר לדיווח המס בארץ באם.
שליחות מתמשכת (Global Continual Assignment): – בסוג זה של שליחות, העובד ומשפחתו לא חוזרים למדינת האם בתום השליחות אלא ממשיכים לרילוקיישן במדינת יעד חדשה. במקרים רבים, סוג זה של שליחות הוא יעיל וזול יותר מאשר סיום שליחות אחת והתחלת שליחות של עובד אחר. עובד שסיים רילוקיישן במדינת יעד אחת צובר כישורים מקצועיים וניהוליים שיאפשרו לו לתפקד באופן אפקטיבי יותר בשליחות הבאה.
גם משפחת העובד למדה להתמודד עם האתגרים הכרוכים בהתאקלמות במקום חדש. הבעיות הכרוכות בסוג זה של שליחות קשורות לרוב לתחושה של זרות שנוצרת בין העובד לבין חברת האם שלו ובצורך לפתח תכניות המסוגלות לשמר את רציפות הביטוח סוציאלי (בריאות, פנסיה, חיים ונכות) של העובד ובני משפחתו.
הפיכת השליח לעובד מקומי (Localization): יותר ויותר חברות מציבות רף עליון למשך שליחות רילוקיישן – בדרך כלל 5 שנים. אם העובד והחברה בארץ היעד מעוניינים בהמשך ההתקשרות בתום רף זה, עובר העובד ממעמד של expatriate למעמד של עובד מקומי. מעבר זה כרוך באבדן רב של הטבות רילוקיישן, ולכן נדרשת בדרך כלל תקופת מעבר של עד שנה.
שליחות ביוזמת העובד: במקרים רבים לא קיים צורך קריטי ברילוקיישן, והיוזמה היא מצד העובד. לשליחות שכזאת יכולים להיות יתרונות מסוימים מצד החברה – שימור עובדים, העברת ידע, שיפור התקשורת בין אתרים שונים של החברה, אך הם אינם מצדיקים את העלות הגבוהה של רילוקיישן. הפתרון הנפוץ במקרים כאלו הוא להעביר את העובד בחבילת שכר מקבילה של עובד מקומי בארץ היעד, כשהחברה נושאת רק בעלויות הוצאת אשרת העבודה ונותנת לעובד תקציב מעבר מצומצם בהיקפו.
לכל אחת מהחלופות המוצעות לשליחות הרילוקיישן הקלאסית ישנם יתרונות וחסרונות, ולא ניתן לציין חלופה אחת כעדיפה על אחרת באופן גורף. ניהול נכון של מדיניות רילוקיישן צריך לקחת בחשבון מספר חלופות, כדי להציע את הפתרון האופטימלי לצורך העסקי הספציפי תוך התחשבות בהיבטים האישיים והמשפחתיים של המועמדים הפוטנציאליים, וכן לנושאי העלות, המס וההגירה הרלוונטיים.
[/av_textblock]